פגן

פָּגָןm. (paganus) villager, commoner, civilian. Ylamd. to Lev. 5:21, quot. in Ar. פולח פ׳וכ׳ a soldier and a civilian who provoked the king to anger (Tanḥ. Vayikra 6 קרתני ובן פלטרין). Tanḥ., ed. Bub., Vayera 21; Gen. R. s. 50, a. e., v. סָגוּם. Num. R. s. 15; Tanḥ. Bhaʿăl. 11; ed. Bub. 20 היום איפרכוס למחר פ׳ למחר קומוס למחר סרדיוט (not סגן) (under the Roman government) one is to-day a consul, to-morrow a civilian , v. סְרַדְיוֹט; a. e.Pl. פָּגָאנִים, פָּגָנִים. Ex. R. s. 15 (Matt. K. פָּגָאנִין).